Дорога уходит в даль...

היות וגדלתי ברוסיה הסובייטית עד גיל 14, הספר היה לא רק כיפי לקריאה אלא גם ענה לי על כמה שאלות :)

מסתבר כי תלבושת הבנות המחרידה בבית הספר הסובייטי הועתקה ישירות מהגימנסיות בתקופה הצארית : שמלה חומה ,סינור שחור/לבן בימי חג סובייטים וצווארון תחרה שהיה צריך להוריד לכביסה ולהחזיר בחזרה בתפירה.

בנימה משועשעת פחות ומופתעת פחות- מתברר שהשיטות בהם פעלה האנטישמיות הממסדית במוסדות השכלה גבוהה ברוסיה הסובייטית ,הועתקו אף הן מהתקופה הצארית (הידעתם? אם נותנים שאלה ממבחני הגמר של המוסד בתור שאלה במבחני הקבלה שלו -אבל רק למועמדים היהודים- אז אפשר לא לקבל אותם כי “הם לא עברו את בחינות הקבלה” ולא כי הם יהודים, חלילה)

הסופרת גם כתבה על איזור קרוב לזה שבו גדלתי, מה שמוסיף להנאתי מהכתיבה. מתברר כי הספר היה פופולרי אצל בני ובנות הנוער כשאימי הייתה צעירה אך לא קראתי אותו כילדה, לזכרוני.
הספר חמוד, זורם מאוד, כתוב מנקודת מבטה של ילדה בת שבע ובשפה המתאימה לכך, ואף משתנה עם הגיבורה. מקסים

מומלץ- אם יש תרגום לרוסית או אנגלית :)